התוכון הוא הציפור הנפוצה ביותר בעולם בין ציפורי המחמד, כיוון שהוא עמיד והטיפול בו קל מאוד.
לתוכון אישיות מקסימה והוא מופיע בשלל צבעים ומוטציות.
התוכון איננו מרעיש, אינו מלכלך את סביבתו ורמת האינטליגנציה שלו מאפשרת לו להפוך ל”אחד מהמשפחה”. התוכון הוא ציפור אידיאלית למגדל המתחיל משום שהוא אינו זקוק להרבה טיפול והוא מתרבה בקלות.
התוכון – “תעודת זהות”
מוצא: מוצאו של התוכון ביבשת אוסטרליה ושמו באנגלית Budgerigar. שם זה נלקח משפת המקומיים, ופירושו “משהו טעים לאכול”.
מקום מגורים: התוכון מתגורר באזור חצי מדברי וחם, שדומה לחלק הדרומי של ארץ ישראל.
צבע: צבעו הטבעי הוא ירוק בהיר מבריק, עם פסיפס של שחור ולבן בכנפיים ומצח צהוב.
משפחה: התוכון שייך למשפחת התוכיים, אך אינו מסוגל להתערבב גנטית כמו יתר המשפחה. הכלאות מעטות בינו לבין התוכי המזמר היו “פרדות” לא פוריות.
בארץ אין מוּדָעוּת גבוהה לסוגי התוכים השונים. לתוכון ניתנו שמות שונים, כגון: “תוכי גמדי” ו”ציפור אהבה”. בטבע אכן קיימים תוכים כאלה, אבל הם אינם ממשפחת התוכונים.
מוטציה מעניינת בתוכונים היא ה”כתר” – ציצית נוצות על ראש התוכון.
ישנו “תוכון אנגלי” שפותח באנגליה לצורך תערוכות ותצוגות. התוכון האנגלי הינו גדול יותר ובעל ראש מרשים ועמידה אצילה. תוכונים אלו יקרים יותר וקשה יותר לגדלם, אבל המאמץ משתלם. לצורך השוואה, ההבדל בין תוכון רגיל לתוכון אנגלי הוא כמו ההבדל בין סוס רכיבה לסוס מרוץ גזעי.
מי שכבר יודע לגדל תוכונים פשוטים ומעוניין באתגר בדרגה גבוהה – ירשה לעצמו להשקיע בציפור יפיפייה זו.
לתוכונים אישיות מקסימה והם מופיעים בשלל צבעים ומוטציות.
התוכון איננו מרעיש, אינו מלכלך את סביבתו ורמת האינטליגנציה שלו מאפשרת לו להפוך ל”אחד מהמשפחה”. התוכון היא ציפור אידיאלית למגדל המתחיל משום שהוא אינו זקוק להרבה טיפול וכן הוא מתרבה בקלות.
