בחירת הכלוב
הכלוב הוא ביתו של התוכון. יש להתייחס לרכישה או לבניית הכלוב כאדם הבוחר או בונה בית לעצמו. התוכון חייב שיהיה לו בכלוב מספיק מקום, אור וניקיון.
לדאבוני, ישנה נטיה אצל רוב חובבי התוכים לקנות את התוכון ורק אחר כך לדאוג לכלוב עבורו. התוצאה היא במקום “בית” מתאים, מקבל התוכון “כלא” קטן ללא משחקים ומרחב לתעופה. התוכון הבריא והשמח שקנינו הופך משועמם ואדיש ולעיתים מפתח מחלות נפש כמו תלישת נוצות, עד מצב בו התוכון עירום לחלוטין.
לתוכון יחיד נדרש כלוב מינימאלי באורך 40 ס”מ וברוחב 25 ס”מ לפחות.
לזוג תוכונים דרוש כלוב כפול. אמנם המחיר כפול, אך אורך החיים של התוכונים יוכפל אף הוא.
בניית הכלוב:
כאשר בונים כלוב בחוץ רצוי שרק צד אחד של הכלוב יהיה פתוח לאוויר (רצוי צד דרומי). כמו כן כדאי להשקיע ולקנות רשת עם חורים קטנים וכיסוי לגג ולבנות דלת כפולה (כדי למנוע מהתוכונים לברוח). תכנון מראש ויסודיות בבניית הכלוב יחסכו ממך כאב ראש ובעיות בעתיד. כמו כן יש לדאוג שציפורי בר, חתולים, נחשים וחיות טרף אחרות לא יוכלו להגיע למגע ישיר עם התוכונים על מנת להימנע ממחלות, טריפה, וכד’.
החיות השנואות ביותר על מגדלי ציפורים הם עכברים, חולדות ונחשים. כל חור קטן או רצפה טבעית מזמינים צרות.
לצורך המחשה יכול אני לומר שקיץ שלם נלחמתי בנחש שחור, ועד שהצלחתי להרוג אותו הוא הספיק לטרוף 35 גוזלים! הנחש היה נכנס דרך התקרה, מבעד לרשת לול עם חורים בגודל של 13 מ”מ (אורך הנחש היה 2 מטר!).
רשת חדשה בעלת חורים בגודל של 8 מ”מ פתרה את בעיות הנחשים בכלוב.
מזיק נוסף, בעייתי יותר, הוא החולדה. החולדות הורגות גוזלים באכזריות, אוכלות את הביצים וגורמות לתוכונים לילות ללא שינה.
גם התנשמות הן מקור לא פשוט לצרות. כאשר התוכונים עפים לכוון האור ונחים על הרשת בלילה, התנשמת תופסת אותם דרך הרשת, מחזיקה אותם עם הציפורניים, ואוכלת אותם בחלקים דרך הרשת, ובבוקר מוצאים תוכון חצי אכול.
זכור – כלוב בטוח מבטיח התחלה טובה לגידול.
