תהליך גידול תוכונים
כל מגדל מתחיל רוצה לקנות תוכונים בוגרים כדי להצליח מהר. אבל! התוכונים הבוגרים מגיעים לחנות ממגדלים ותיקים אחרי מיון קפדני, כך שאם המגדל שהביא לחנות לא צריך אותם, אז גם לך הם מיותרים…
לעומת זה לגידול תוכונים צעירים יש סיכוי רב יותר להצלחה. נכון שריבוי תוכונים צעירים לוקח יותר זמן – כחצי שנה עד שהם מתחילים להתרבות – אך הבעיות הנפוצות בדגירות יהיו פחות חמורות מאשר גידול וריבוי ישר עם בוגרים. תוכון בוגר יכול להביא מחלות והרגלים שאינם בריאים כמו תוקפנות (נקבות מסוגלות לחסל קן שלם), חוסר פוריות, תלישת נוצות גוזלים וכו’.
אם החלטת להכניס תוכונים יחד לכלוב אחד – הקפד להכניס זוגות בלבד. שילוב של שני זכרים ונקבה בכלוב לא יגרום לבעיות, אבל נקבה מיותרת תביא רק צרות בגידול. בזמן דגירה הופכים התוכונים מ”ציפור אהבה” ל”ציפור מלחמה”, ונקבה ללא זכר תפריע למהלך הדגירה של השאר. כאשר שמים מספר זוגות בכלוב משותף יתכנו חיכוכים ומריבות.
נקבה ללא תא לדגירה מסוגלת להרוג נקבה יריבה, אך גם בתנאים נוחים ואופטימליים, כאשר יש מספיק תאי דגירה, יתכנו מריבות על תאים. לרוב הציפורים לא נפצעות, אך בכל זאת מומלץ לספק שני תאי הטלה לכל זוג תוכונים ובכך להקטין את מספר המריבות על תאים. בסך-הכול אין צורך להיבהל, אחרי הדגירה האווירה בכלוב נרגעת. כדי להתחיל ברבייה יש להכניס לכלוב תאי דגירה, אך לפני כן חשוב להמתין שהתוכונים יגיעו לגיל שישה חודשים לפני שיתחילו בריבוי.
רוב הגידול מוטל על הנקבה, נקבה בוגרת מסוגלת לעבור בשלום את המאמץ הפיזי העצום שנדרש בגידול גוזלים בריאים וראויים לדור המשך, הרבה יותר מאשר נקבה צעירה מאוד. נקבה צעירה שטרם התפתחה עלולה לסבול ממצב גופני ירוד עקב הטלת ביצים וגידול גוזלים, זאת מאחר וגופה עדיין קטן ולא בנוי לפעילות כה קשה. בנוסף, הגוזלים של זוג שהחל בריבוי בגיל צעיר מדי לא יהיו חזקים ולא יתאימו לגידול גוזלים לדור ההמשך.
להגדלת סיכויי הריבוי והתמודדות הנקבה עם המאמץ הפיזי הכרוך מומלץ להשתמש בBREED+ של דלי נייצ’ר ובמולטי ויטמין של ביירס, במקרה שקליפות הביצים עדינות ושבירות יש צורך בתוספת סידן ומומלץ לתת CALCIO+ של דלי נייצ’ר
דרכי פעולה בגידול
במידה והמגדל “עובד” עם משפחה אחת או שתיים ואינו ממהר להכניס להקה חדשה, “דם חדש” וצעיר – אז במשך הזמן הלהקה מפסיקה להיות פורייה, זאת כתוצאה של עייפות וריבוי יתר. ההורים מגדלים יותר מדי גוזלים (מומלץ רק 2-3 הטלות בשנה) וכתוצאה מכך הדור השני לא מספיק חזק לגדל את דור ההמשך. כמו כן מצב הבריאות מתחיל לרדת, וכן כמות הגוזלים ואיכותם. לכן מומלץ לתת לכל זוג לדגור פעמיים-שלוש בלבד בחודשי האביב ובסתיו, ואילו בחודשי הקיץ והחורף להפסיק את הגידול ולנצל את האקלים הקשה למנוחה. התוצאה לא תאחר לבוא ובמקום 2-3 גוזלים בקן תקבל 4-6 גוזלים לקן, הבדל משמעותי ביותר. תוכון שמאכיל גוזלים אוכל פי שלוש, ובחורף הוא גם צריך לחמם את גופו ואת הגוזלים. אם יש חריגות, כמות האוכל שהגוזלים מקבלים אינם מספקת והתמותה גבוהה. בנוסף הלחות בחורף מהווה גורם לכל מיני מחלות בקן, שאינו חם ויבש.
בקיץ המצב הפוך – הגוזלים צפופים בקן ואינם מסוגלים להתקרר, ומתים מעודף חום.
