צעדים ראשונים
רכשת תוכון צעיר ובריא – תתחדש.
ראשית גזום את נוצותיו הארוכות בכנף אחת כדי להקל על אילופו ולמנוע בריחתו. לאחר מכן ניתן יהיה להוציא את התוכון מהכלוב ללא חשש שיברח, בשבוע הראשון תן לו להיצמד אל גופך ולהתרגל לשינוי, לאחר מכן לאט לאט ניתן לתת לו להסתובב בבית ולהכיר את הסביבה החדשה, שלב הבא- לתת לו לעמוד על האצבע שלך ולאט לאט להעבירו מאצבע לאצבע כאשר אתה דוחף מעט את האצבע לכיוון החזה, זה יתן לתוכון “סימן” שעליו לעלות, חזור על פעולה זו שוב ושוב עד שיעלה בצורה חופשית. עם הזמן התוכון יתרגל להיות מחוץ לכלוב והוא יהפוך להיות חלק מן המשפחה. בכלוב התוכונים אוהבים משחקים וצעצועים העוזרים להם להעביר את הזמן.
“בוקר טוב, אני תוכי!”
אם אתה רוצה שהתוכון ידבר, חזור על מילה אחת כל פעם שתעבור לידו. גם כשאתה מוציא אותו מהכלוב חזור בסבלנות על אותה מילה שבחרת ללמד. התמד בכך לפחות רבע שעה בכל יום. בתחילה לא מזהים את החיקוי, אך התוכון ישתפר עם הזמן. כל תוכון לומד בקצב שלו, אבל אם הוא לא מדבר תוך שישה חודשים – העניין אבוד. לא כולם לומדים לדבר. זכור שהקול של התוכון הוא דק וגבוה, ולכן הוא אינו מסוגל לחקות בדייקנות את כל המילים. שימוש בקלטת ככלי עזר בלימוד מילים יכול בהחלט לעזור.
תן לו אהבה ובתמורה תקבל שעות של הנאה וצחוק. היה לי תוכון ירוק שידע להגיד “שלום”. הוא היה דופק בדלת של הכלוב עד ששחררתי אותו, ואז הצטרף אלי לשולחן, לארוחת הבוקר. הוא אהב לקפוץ אל תוך הדייסה והיה משאיר עקבות דביקות בדרך לחביתה. לפעמים היה מתרומם לראשי לשפר את התספורת. הוא הגיב לפקודה “תן נשיקה”, אבל כמו כל שובב – הוא היה נושך ומיד בורח.
