מטרת הגידול

הכנת כלוב הרבייה

חוק מספר אחד זה לשמור על פשטות: אל תצופף את הכלובים בדברים לא שימושיים. הכנס את הציוד הנחוץ ותשאיר מקום לתעופה. מקלות העמידה חשובים כי הכנר מבלה 90% מזמנו בעמידה. קוטר המקלות חייב להיות שונה בעובי ובצורות שונות – מרובע, עגול או מקלות טבעיים. תדאג שהמקלות לא עומדים מעל שום דבר, אינך רוצה שהכנר יעשה את צרכיו בתוך כלי המים, האוכל, הקן, או על מקל אחר. המקלות צריכים להיות בצבע טבעי ומחוספסים. הכנריות מחזיקות אותם בזמן הזיווג ואם הן מחליקות מהם זה יכול לגרום לאי הפריית הביצים. חול או נסורת של עץ אורן מתאימים לרצפת הכלוב. רצפה רכה יכולה להציל גוזל שנופל מהקן.

מספיק קן אחד לכל נקבה. יש מבחר של קינים מקש ומפלסטיק – כולם מתאימים. עליך לספק סיבים לבניית הקן. על הסיבים לא להיות ארוכים, אחרת הציפורים עלולות להסתבך איתם ולשבור את רגליהן. לפני ריפוד הקן עם חוטים, מכסה הכנר בעצמו את הקן עם בד, זכור לספק לו בד קטן לשם כך.

ביצת הכנר היא כחולה עם נקודות חומות. כדי לשפר את איכות הגוזלים עליך לרכוש ביצי דמי, ביצים שאינן אמיתיות (ניתן להזמין אצלנו). לאחר הטלת שלוש הביצים הראשונות – אתה מוציא את האמיתיות ומחליף אותן בביצי דמי. רק עם סיום ההטלה אתה מחליף חזרה ונותן לכנרית לדגור על הביצים האמיתיות. בדרך זו כל הגוזלים יבקעו יחד ויהיו באותו גיל. כי במידה וחלק כבר יבקעו וחלק לא – הכנרית תאלץ בו זמנית גם להמשיך לדגור וגם לדאוג לצאצאים שכבר בקעו, וכוחותיה יאזלו. בטבע הכנרית מתחילה לדגור לאחר הטלת הביצה הראשונה או השנייה, ובתוך 13 ימים הגוזל הראשון ייצא והקן יכלול גוזלים בגילאים שונים. אם מזג האוויר טוב ויש מספיק אוכל, כולם יכולים לשרוד, אבל אם משהו משתבש לפחות אחד או שניים ימותו. בכלוב דגירה מתבטלות בעיות מזג האוויר והאוכל, ולכן חייבים להסיר את הביצים הראשונות ולהחליפן בביצי דמי.

את הביצים האמתיות אכסן במקום בטוח, כמו קופסה תלויה על יד כל כלוב, כדי שלא תתבלבל. הנח בקופסה שכבה של קמח תירס או קווקר (שיבולת שועל) בעומק 2-3 ס"מ. הקפד לסובב את הביצים פעם-פעמיים ביום עם כפית, אך אל תיגע בהן. הביצים יישארו בחיים עד שבועיים בטמפרטורה של חדר.

 

מטרות הגידול

יש סיבות רבות לגידול כנרים. יש מגדלים שמתרכזים בסגנון: ניצוי, עמידה והתאמה לגזע. הם מגדלים סוגים כמו פרילס, גיבנת (קוברה), יורקשיר, גלוסטר, בורדר וכו'. יש כאלו המתעניינים בצבע ובצורת הניצוי. עבורם הפקטור האדום הוא הסוג המבוקש ביותר, אבל יש גם אבורי (שנהב), ברונזה, חום, לבן, רקע צהוב, לובקן, סאטינט, אופל, רובינו, ליזארד, ועוד.

חלק מהכנרים שמגדלים בגלל צבעם הם גם זמרים מעולים. אם הכנר צבעוני הוא יכול גם לשיר, אבל הזנים האלו טופחו במשך הדורות לצבע ולא לשירה. אם אתה רוצה כנרים שרים – קנה כנרים עם בסיס של רולר, ווטרשלגר, בנדוק, זמרים אמריקאים וכו'.

כל זן פותח במשך שנה על ידי ריבוי סלקטיבי. הזנים הם מיוחדים לתכונות שלהם. קנה את הציפורים הכי טובות מהקן שמעניין אותך, התמד ככה ושפר אותן. זיווג פריל פאריסייאי עם רולר ייתן לך הכלאה שלא מתאימה לתערוכה או לתחרות שירה.

יש אנשים שמגדלים כדי להרוויח כסף, שכח מזה. אף אחד לא מתעשר מגידול כנרים. רוב המגדלים הטובים שמחים לכסות את ההוצאות.

 

תכנון רבייה

קודם כל התחל עם הטובים ביותר והִפטר מכנרים שאינם עומדים ברמה שקבעת. השתמש בשיטת ה"ליינברידינג" (כשמשתמשים בזכר אחד לזיווג מספר נקבות) כדי לשמור על חוזק, צבע, צורה, עמידות, וכו'. כדי לשמור על הגנים הטובים של הקבוצה עורכים זיווגים בתוך המשפחה, כשכולם צאצאים של זכר יוצא מן הכלל, אבל לא מזווגים אחים לאחיות, אלא רק כפי שיפורט בהמשך.

נניח שיש זכר יוצא מן הכלל ואנו רוצים לשמור את הרכבו הגנטי לשנים הבאות. הוא יהיה טוב למקסימום ארבע עונות רבייה, לא הרבה זמן יחסית. התוכנית הבסיסית היא לזווג את הזכר הכי טוב לנקבה הכי טובה שדומה לו אבל אינה אחותו. הצאצאים שלהם ירשו חצי מהחומר הגנטי מהציפור המיוחדת. אבל זה לא יספיק, כי כשעובדים עם קו יש מטלה נוספת עליו.

תרשים הצאצאים בעמוד הבא מראה כמה אפשרויות לשמור ולהמשיך את תכונות הזכר הטוב. אלו הצעות על הנייר, במציאות הציפור היוצאת מן הכלל יכולה להיות גם נקבה. התוכנית בנויה לעזור והיא גמישה.

זווג את הזוג הכי טוב שאתה יכול להרשות לעצמך. בדוק את הצאצאים. זווג את הבנות הכי טובות בחזרה לאבא ואת הבנים הכי טובים לאימא. אחרי כן באפשרותך לזווג זכרים מהדור הראשון לנקבות מהדור השני. אפשר להתקדם בצורה כזאת כל עוד איכות הצאצאים מצדיקה את המאמץ. הדיאגרמה מציגה 3 שנות מאמץ.

IIהתוכנית מתחילה בזיווג חצי אחים ואחיות מאותו זכר. זה עדיף על זיווג 4 אחים מלאים.

IIIהתוכנית שומרת על קו הדם בקפיצת דור. הזכר זווג לנקבה מהדור השני.

IV דוגמא אחרונה לגידול לפי קו דם: מתחיל עם זכר ושתי נקבות (אך אפשר עם שני זכרים ונקבה אחת). זכר מכל דור זווג עם שני חצאי אחיותיו.